החלטה בתיק סע"ש 61576-12-12

לסילוק על הסף של התביעה כנגדה

1.       בכתב התביעה עתרה התובעת לקבל סעדים כספיים שונים בעקבות עבודתה ובעקבות הפסקת עבודתה, אצל נתבעת מס' 1 (שתיקרא להלן: " החברה הכלכלית"). לפי טענת התובעת בכתב התביעה, החברה הכלכלית "משמשת כזרוע הארוכה" של נתבעת מס' 2 (שתיקרא להלן: " העיריה"), ולעיריה יש "אחריות שילוחית" להתחייבויותיה של החברה הכלכלית.

2.       בבקשה שבפני, עותרת העיריה לסלק את התביעה כנגדה על הסף, וזאת בדרך של דחיה על הסף בהעדר סמכות עניינית או בדרך של מחיקה על הסף בהעדר עילה.

          בענין דחיה על הסף - טוענת העיריה, כי בהעדר טענה לקיום יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין העיריה ובהעדר טענה בדבר הרמת מסך ההתאגדות של החברה הכלכלית, אין בית הדין לעבודה מוסמך עניינית לדון בתובענה כנגד העיריה.

          בענין מחיקה על הסף - טוענת העיריה, כי כתב התביעה אינו מגלה כלפי העיריה כל עילה, וכי אף אם התובעת תוכיח את כל האמור בכתב התביעה, לא יהיה בכך כדי להביא לחיובה של העיריה בדבר מה כלפי התובעת.

3.         ב"כ התובעת הגיב על בקשת העיריה וביקש לדחות אותה, וגם זאת - "על הסף".

          לטענת התובעת - כנטען כבר בכתב התביעה, לעיריה יש "אחריות שילוחית" להתחייבויות החברה הכלכלית. בנוסף, טוענת התובעת שהעיריה היא בעל דין נדרש בתובענה, וזאת נוכח מעורבותה בהליכים שהביאו להפסקת עבודת התובעת. טענה נוספת של התובעת בכתב התביעה אשר ב"כ התובעת הפנה אליה בתגובתו על הבקשה, היא שהתובעת היתה מועסקת אצל העיריה בטרם עבודתה בחברה הכלכלית, ושהחברה הכלכלית הכירה לה בותק הנובע מכך.

          מעבר לכל אלה - טען ב"כ התובעת בענין המדיניות של בית הדין לעבודה, אשר אינה נוטה לסלק תובענות על הסף (אך לא הסביר כיצד מדיניות זו מתיישבת עם בקשתו לסלק את הבקשה על הסף דווקא).

גורל הבקשה

4.       טענות ב"כ העיריה בדבר הסיבות לסלק על הסף את התביעה כנגד העיריה - אינן טענות בעלמא.

5.       כתב התביעה אינו כולל כל טענה שלפיה היו (בתקופה הרלוונטית לתביעה) יחסי עובד-מעביד בין התובעת לבין העיריה ואינו כולל טענה בדבר הרמת מסך ההתאגדות בין החברה הכלכלית לבין העיריה. בנסיבות אלה, נראה שיהיה קשה לבסס קביעה בדבר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לדון בתובענה בין התובעת לבין העיריה.

          טענותיו של ב"כ התובעת בענין "האחריות השילוחית" שיש לעיריה בענין התחייבויותיה של החברה הכלכלית, אינן ברורות לי. המונח "אחריות שילוחית" לקוח מתחום דיני הנזיקין, ואם מדובר על עילה נזיקית כלשהי, סביר להניח שגם לגביה אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית.

          אם כוונת ב"כ התובעת היא לאחריות של העיריה מכח היותה בעלת מניותיה של החברה הכלכלית, הרי שעצם היותו של אדם בעל מניות בחברה שהיא המעבידה, אינה מקנה לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתובענה בין עובד החברה לבין בעל המניות.

          סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מקנה לבית הדין לעבודה סמכות עניינית לדון בתובענות שבין עובד לבין מעביד או לבין חליפו של המעביד. בעלים של המניות בחברה שהיא המעבידה, אינו "חליף" של אותה חברה לצורך אותו סעיף.

          כך גם המצב אם כוונת ב"כ התובעת במונח "אחריות שילוחית" היתה לערבות כלשהי של העיריה לכסות את חובותיה של החברה הכלכלית.

בענין זה מופנים ב"כ הצדדים אל ההלכה הפסוקה. בין השאר, הם מופנים אל דב"ע מט/3-33 מ.ב.ע. פיתוח בע"מ - מורדוך ואח' (פד"ע כ 313), שם נקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה, בין השאר, כך:

"ערב או בעל מניות, המתחייב לדאוג לכך שהמעביד ימלא התחייבויותיו כלפי עובדיו, לא יהיה 'חליף', כל עוד המעביד קיים, משפטית".